<h1>ארחות חיים הלכ' קדושין סימן ח'</h1>
<h2>דף עב:</h2>
המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים כתב הרמב"ם ז"ל אם אחד מאלו השלשה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תתקשט בבגדי צבעונין אינה מקודשת נמצא עליה נדר חוץ מאלו אע"פ שאמר מקפיד אני על זה הרי זו מקודשת. ואם אמר לה על מנת שאין עליה כל נדר אפילו נמצא שנדרה שלא תאכל חרובין אינה מקודשת.
הכונס את האשה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא בלא כתובה בלא עיקר ובלא תוספת באיזו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תתקשט בבגדי צבעונין וה"ה לשאר המינין שדרך כל נשי המקום להתקשט בהן אבל אם נמצאו בה נדרים חוץ מאלו לא הפסידה כלום. וכן הכונס אשה סתם ונמצאו בה מומין ממומי הנשים שכבר בארנום ולא ידע הבעל במום זה ולא שמע הרי זו תצא בלא כתובה בלא עיקר ובלא תוספת. כיצד היה מרחץ בעיר והיו לו קרובות אינו יכול לומר לא ידעתי מומין אלו. ואפילו במומין שבסתר מפני שהוא בודק בקרובותיו וחזקה ששמע ורצה. ואם אין שם מרחץ או שלא היו לו קרובות טוען במומין שבסתר אבל לא במומין שבגלוי שהרי הכל רואין אותן ואומרים לו וחזקתו ששמע ונתפייס.
המקדש אשה סתם ונמצאו בה אחד מן המומין הפוסלין בנשים או נמצא בה אחד מג' נדרים הרי זו מקודשת מספק. קדשה על מנת שאין עליה נדרים והיו (בה) [עליה] נדרים והלכה אצל חכם והתיר לה הרי זו מקודשת. קדשה על מנת שאין עליה מומין והיו בה מומין והלכה אצל רופא ורפא אותה אינה מקודשת. אבל אם התנה האיש על מנת שאין עליו מומין ולא נדרים והיו עליו מומין ונדרים והלך אצל חכם והתירו אצל רופא ורפאהו הרי זו מקודשת. שאין גנאי לאיש במומין שכבר נתרפאו ואין האשה מקפדת עליהן.
<h2>דף עה.</h2>
כיצד היא טענת המומין אם היו המומין שנמצאו בה שודאי היו בה קודם שתתארס כגון אצבע יתירה וכיוצא בו על האב להביא ראיה שידע הבעל ונתרצה ואם לא הביא תצא בלא כתובה כלל. היו מומין שאיפשר שנולדו אחר האירוסין אם נמצאו בה אחר שנכנסה לבית הבעל על הבעל להביא ראיה שעד לא נתארסה היו בה והיה מקחו מקח טעות, ואם נמצאו בה והיא בבית אביה על האב להביא ראיה שאחר האירוסין נולדו ונסתחפה שדהו. הביא הבעל ראיה שעד שלא נתארסה היו לה או שהודית לו בכך והביא האב ראיה שראה ושתק ונתפייס או שחזקתו שידע בהן הרי זה חייב כתובה. בא על אשתו ושהה כמה ימים וטען שמום זה לא נראה עד עתה אפילו היה בתוך הקמטים או בכף הרגל אין שומעין לו חזקה אין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקו יפה יפה וחזקתו [שידע] ורצה.
<h2>דף עה:</h2>
דבר ידוע שאין דין זה אלא באותן מקומות שהיה מנהג [הנשים שם] להלך בשוק ופניהם גלויות והכל יודעין אותן ואומרין זו בתו של פלוני ואחותו של פלוני כמו ערי אדום בזמן הזה. אבל מקומות שאין הבנות נוהגות לצאת לשוק [כלל] ואם תצא הבת לחוץ תצא מתנכרת ולא יראה אותה אדם חוץ מקרובותיה הרי זה טוען במומין שבגלוי והוא שלא היה שם מרחץ ולא היה לו קרובה לבדוק בה אבל אם היה שם מרחץ בעיר זו שאין דרך הנשים לצאת בה ופניהם מגולות ויש לו קרובה אין יכול לטעון שהרי הכל רואין אותה ערומה במרחץ. ואם דרכן להתנכר ולהתחבא במרחץ [ושתהיה הבת רוחצת בלילה או בבית קטן במרחץ] לבדה עד שלא תראה ולא תודע הרי זה טוען אף במומין שבגלוי שדברים אלו דברים של טעם הן ואינן גזרת הכתוב. הורו מקצת הגאונים ז"ל שזה שאמרו חכמים שהרי בודק לה בקרובותיו אינו קרובותיו בלבד אלא מיודעיו. ואפילו היה גר בעיר שאין לו קרוב כלל אם יש מרחץ בעיר אינו יכול לטעון שהרי אי אפשר שלא יהיו לו רעים ואומר לאחד מרעיו שתבדוק לו אשתו או אחותו על פלונית ולפיכך חזקתו ששמע ונתפייס. ולא יראה לי דין זה שאין כל אדם מוציא כל מה שבלב מדברים אלו אלא לקרוביו. ועוד שאין דעתו סומך אלא לדברי קרוביו ביותר.
<h2>דף קא.</h2>
הכונס את האשה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא בלא כתובה בלא עיקר ובלא תוספת באיזו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תתקשט בבגדי צבעונין וה"ה לשאר המינין שדרך כל נשי המקום להתקשט בהן אבל אם נמצאו בה נדרים חוץ מאלו לא הפסידה כלום. וכן הכונס אשה סתם ונמצאו בה מומין ממומי הנשים שכבר בארנום ולא ידע הבעל במום זה ולא שמע הרי זו תצא בלא כתובה בלא עיקר ובלא תוספת. כיצד היה מרחץ בעיר והיו לו קרובות אינו יכול לומר לא ידעתי מומין אלו. ואפילו במומין שבסתר מפני שהוא בודק בקרובותיו וחזקה ששמע ורצה. ואם אין שם מרחץ או שלא היו לו קרובות טוען במומין שבסתר אבל לא במומין שבגלוי שהרי הכל רואין אותן ואומרים לו וחזקתו ששמע ונתפייס.
